שילוב כלב טיפולי בתוכנית הטיפול של ילדים, נוער ובוגרים על הספקטרום האוטסטי הינה שיטת טיפול יעילה ומהנה עבור המטופל. יעילות השיטה מוכחת מחקרית והשימוש בכלבים ככלי טיפולי צובר תאוצה ברחבי העולם.

 

במפגש עם אינדבדואל על הספקטרום האוטסטי יתמקד הטיפול במספר מישורים:

- ריגשי

- מוטורי/ סנסורי

- חברתי

​

​

- טיפול ריגשי: הקושי ביצירת אינטרקציה חברתית, עלול ליצר תחושת תיסכול, חוסר מסוגלות ובטיחון עצמי ירוד. בטיפול עם הכלב ניתן ליצור עבור המטופל חוייה מותאמת שבה יוכל לחוות הצלחות, לחזק את תחושת השליטה (היכולת להשפיע על העולם שסביבו), ולשפר את הביטחון העצמי.

​

מטרות אלו מושגות בין היתר בזכות הקשר היחודי הנוצר בין המטופל לכלב- הכלב אינו מתאכזב לעולם מהמטופל, הוא מייצר מעטפת בטוחה ומכילה בה יכול הילד/נער לחוות הצלחות כמו גם כישלונות.

​

- טיפול מוטורי/סנסורי: הכלב מהווה פלטפורמה לפעילות פיזית המאפשרת פריקת אנרגיה (טיול עם הכלב/ ריצה/ משחק בכדור וכו’). בנוסף הכלב מספק מוטיבציה לביצוע פעולות. בעזרת מוטיבציה זו ניתן לעבוד על מיומנויות מוטוריות נחוצות (ציחצוח שיניים, שימוש במספריים, במזלג וסכין, וכו’). הכלב מספק גם גירוי סנסורי עבור המטופל, לדוגמא ליטוף הפרווה, הרגשת ליקוק על היד, הנחת הכלב על המטופל, כל אלו מספקים תחושה טקטילית עמוקה.

​

- טיפול חברתי: הכלב מאפשר תרגול מיומניות חיים נחוצות בתחום החברתי לרבות- שימוש בשפה, יצירת קשר עין, יצירת מגע מווסת ועוד. מחקרים מראים שינוי משמעותי בהתנהלות ילדים ונערים אוטסטים בסביבת כלב טיפולי. הכלב מאפשר למטופל להתנסות בסביבה רגועה יותר, מזמינה יותר ונקייה משיפוט.

 

 

לסיכום: הכלב הטיפולי מייצר עבור המטופל האוטסטי סטינג טיפולי מזמין ונעים, הכלב מכיל את המטופל ואינו שופט אותו ובכך מאפשר התנסות בסביבה בטוחה. המוטיבציה לביצוע פעולות שונות “עבור“ הכלב מאפשרת תרגול של מיומניות חיים נחוצות הן בתחום החברתי והן בתחום המוטורי.